איך שמים אהבה בקופסא?!- סקירה והמלצות לקופסאות אוכל לילדים
- Daphna Kushnir
- Aug 25, 2016
- 3 min read
אם אתם רוצים לקפוץ ישר לסקירה והמלצות לחצו כאן
אמא שלי הייתה גורו הבריאות הראשון של מדינת ישראל רק אף אחד לא ידע את זה.
בעוד שחברים שלי אכלו ריבת ג'לי זרחנית שחשבה שיש בה תות מרוחה על לחם לבן זרחני ושתו זיפ איכותי (וזרחני כמובן), אנחנו שתינו מיץ שמבוסס על תרכיז שאמא רקחה לבד מהתפוזים בפרדס שלנו (כל חורף התפללנו שהתפוזים יחלו במחלה קשה כל רק שלא נצטרך לשתות את זה שוב).
את ריבת התות של הבית היא הייתה מכינה במו ידיה מחומרים טבעיים בלבד וכך גם את הפסטה והחלה של שבת. לחם לבן פרוס מעולם לא נכנס לביתינו ובמקומו היינו קונים הבייתה לחם שנקרא בביתינו "לחם חי" . הלחם החי היה גרסת שנות ה-80 ללחם הקמח המלא של היום וכמו כל מוצר של שנות ה-80 גם הוא נראה מוזר מבחוץ והיה עלוב מבפנים.
הבעיה הקשה של הלחם החי (מעבר לזה שהיית צריך מסור שרשרת כדי לפרוס אותו) הייתה שהבפנוכו היה מאוד עדין ובמגע עם חמאה שיצאה הרגע מהמקרר (אמא לא הרשתה מרגרינה) היה כל האמצע שלו מתקפל לכדי גוש שנדבק לסכין ומה שבפועל נשאר על הצלחת היה רק הקרום הקשה (ששום דבר לא יכול לשבור אותו).
בגלל טבעו של הלחם החי ובועט הזה הכריכים שלי לבית הספר נראו יותר כמו כדורי בצק מאשר סנדביצ'ים ובמקרה שלי כדורי מרמייט (ממרח אנגלי שאם אתה לא מקבל אותו לפה בכפית מגיל שנה אין סיכוי שתהיה מסוגל לאכול אותו כבוגר). כך יצא שהכריכים שלי לא היו זקוקים לקופסא שתאכלס אותם אלא לשקית קטנה ועלובה בלבד שתחבוק באהבה את גוש המרמייט-חמאה-קמח מלא המתפורר.
לשמחתי הרבה, השנים עברו ומי שהגה את הלחם החי יושב עכשיו בכלא על הנזק הבריאותי שגרם לי: מפרקי לסת מתפרקים וטראומת ילדות, והלחמים שמוכרים היום מעולים, מה שמאפשר לי להכין לילדיי כריכים מדהימים לבית ספר שמוכנים באהבה רבה מדי בוקר. היות ואני אמא לשני בנים גדלים ורעבים כריך אחד לא מספיק ואני צריכה לארוז גם פרי, ירק, עוד כריך, ולהכניס פתק קטן שמזכיר להם לא לכסח אף אחד בבית ספר.
את כל האהבה הזו אני צריכה להכניס לקופסא שגם תכנס לתיק, גם תשמור על האוכל וגם לא תפריע אחרי שלא יישאר כבר פירור.
ועל כן שאלת היום היא באיזו קופסא כדאי לשים את הארוחה לבית ספר?
אסכולת קפיץ פטנט שנבחרה לאחר מחקר מעמיק של כל אחת מהאופציות הבאות אחריה טוענת שהדרך הכי טובה ונוחה לאחסן ארוחות לבית ספר היא בתיקים תרמיים קטנים.
למה?
מתאים עצמו לצורת האוכל שבו, הופך לקומפקטי וקל לבלות בתיק לאחר שסיימו את הארוחה, שומר על איכות המזון, ידידותי לסביבה, כביס.
חסרון:
האופציה הזו היא היקרה מבין כולן אבל כל פעם שקניתי אחד הוא החזיק לי שנה-שנתיים, אז בעיניי זה שווה.
זה מה שאני קונה:
עוד אופציות:
האסכולה הההונגרית-טוניסאית תבחר בקופסאה קשיחה מפלסטיק או מתכת, על מנת לשמור על צורת הלחם.
אני לא אוהבת את האופציה הזאת כי אחרי שהילד לא השאיר פירור הוא תקוע עם קופסא בתיק , מה גם שהרבה פעמים יש בעיה להכניס לקופסא פירות ואם זו קופסא שיכולה להכיל פרי אז אין מקום לסנדביץ' וכו, בנוסף כשכבר קניתי קופסאת אוכל מפלסטיק שהייתה גם מגניבה היא התפרקה מהר מאוד.
יתרונות: אפשר לקחת כל קופסאת פלסטיק (גם אלה של הבשר בסופר) ולקשט לבד, ואז זה גם זול, שומר על צורת המזון, רחיץ.
אם בכל זאת אתם בוחרים לא להקשיב לי ורוצים פלסטיק הנה כמה אופציות איכותיות (ובהתאם יקרות):
אסכולת כדורי המרמייט תשים את האוכל בשקיות , הבעיה בזה היא שימור המזון גם מבחינת האיכות שלו וגם מבחינת הצורה (סכנה אמיתית להימעך בתיק ע"י ספר תנ"ך לדוגמא).
ייתרונות: הכי קל להיפטר מזה אחרי האוכל, אפשר לתפור אחד לבד משעוונית או מבד די בקלות, יחסית זול.
ואם בכל זאת החלטם ללכת על שקיות, האוזון מבקש שתלכו על מתכלות או מנייר או שלפחות יהיו מגניבות, כמו אלה לדוגמא:
תבחרו מה שמתאים לכם רק אל תשכחו לתת לילדים להכניס את זה לתיק בבוקר
Commentaires